אתם מערביים וזו המאה ה-21 – אתם בטח יודעים שעושר לא מבטיח אושר. אבל האם המדינה שלכם יודעת את זה?

במרכז ההרצאה – התוצר, מושג שקשה להפריז בחשיבות שלו בכלכלה ציבורית, המתאר את העושר של מדינה, והיום הוא מדד מרכזי להצלחה של מדיניות כלכלית ובכלל.

נלמד מהו בדיוק אותו תוצר, איך מודדים אותו ולמה הוא כל כך מרכזי. הדיון בתוצר יהיה גם הזדמנות עבורנו, לפני הצלילה פנימה לחומר, לאתגר כמה מהנחות היסוד של הכלכלה ולשאול מה אנחנו בעצם רוצים להשיג בחיים, מה אנחנו מצפים שהמדינה תשיג עבורנו, והאם החשיבה הכלכלית הקלאסית לוקחת אותנו לכיוון הנכון.

כשכל הכלים על השולחן, נפנה להתמודד עם משבר הקורונה ומשברים עתידיים אחרים שאנחנו עלולים לפגוש. נציג את הדינמיקה שבה משבר מתדרדר, נחשוב איך יכולה להתמודד עם זה הממשלה, ונשתמש בכלים שרכשנו כדי לנסות לענות סוף סוף על השאלה – איך יוצאים מהמשבר?

קבלו, יש לכן 450 מיליארד שקל לחלק. יאללה, כמה לביטחון, לחינוך, לכלכלה? כמה לתרבות? זכרו שהשמיכה קצרה… איפה הייתן מוסיפות ואיפה מקצצות? איך בכלל אפשר להחליט על דבר כזה?

ההרצאה "איפה הכסף?!" היא הרצאת מבוא והיכרות עם תקציב המדינה. בהרצאה נחשף לתקציב העדכני של ישראל, נקבל כלים לקרוא ולהבין אותו ואחרי שיהיה לנו מענה לאיפה הכסף, נמשיך ונשאל גם מאיפה מגיע הכסף, ומה משפיע על שתי ההחלטות האלה.

נפלא להבין איך אנשים חושבים! אפשר לעזור להם לתרום יותר, להשפיע על מה יצביעו במשאל עם, להכתיב להם מה לקנות, מה לאכול…. אולי זה לא כל כך נפלא?
ההרצאה "דחיפות קלות" מסכמת את הקורס, מספרת על עוד כמה התפתחויות מגניבות בכלכלה ההתנהגותית, ושואלת: איך אפשר לנצל את מגבלות החשיבה האנושית כדי להשפיע על קבלת ההחלטות של הציבור, והאם זה מוסרי.

מדוע שיעורי העוני בישראל כל כך גבוהים, ומה אפשר לעשות?

במרכז החצי הראשון של ההרצאה עומד דיון על היקף תופעת העוני בישראל לאור הדוחות והפרסומים התדירים בנושא שמגיע מהר מאוד לשאלה – איך נכון להגדיר עוני, ואיך משפיעה ההגדרה על היקף התופעה – ועל ההתמודדות עמה.

בחצי השני מתמקדת ההרצאה בחלק של "מה אפשר לעשות" ועוסקת במדיניות הממשלה לצמצום בעוני ואי השוויון – ובביקורת עליה.

העולם הפיננסי הוא באמת מופלא:
אוסף של כללים והסכמות שעליו מתבססת הכלכלה שלנו היום, ועם זאת מרבית הציבור לא מבין אותו בכלל. עולם מבוסס על אמון שגורם לנו ליחס ערך עצום לחתיכות נייר ומאפשר לנו להעביר משאבים בקלות בין יבשות ואפילו לתקשר עם העתיד. מערכת סבוכה שבעזרתה אפשר להימנע בקלות ממשברים שבעבר היו יכולים להחריב מדינות, אבל בגללה אנחנו חשופים למשברים מסוכנים הרבה יותר.

בהרצאה "החיים בבועה" נתוודע לראשונה בקורס לעולם הגדול הזה שאנו קוראים לו "פיננסי", נראה שהרבה מושגים שאנו מכירים בכלכלה שייכים דווקא אליו ונבין למה הוא מדהים, לא מוערך מספיק וגם שברירי מאוד.

אולי לדעתכן השוק החופשי הוא פלא: שיטה כלכלית המבוססת על בחירה חופשית, מודל המספק הוכחה מתמטית שחירות טובה יותר מכפייה ומניסיון לתכנן את החברה מלמעלה, מערכת המורכבת מאינספור איתותים של אנשים אחד לשני שמייצרים תוצאה טובה יותר לכולם.

ואולי לדעתכן השוק החופשי הוא שורש כל רע: שיטה המדגישה ואפילו מקדשת את החמדנות והאנוכיות האנושית, שבתוכה שוויון וערבות הדדית הם לא פרמטרים, שיטה שבה מניחים לכוחות בלתי נראים לדרוס כל הנקרה בדרכם.

בהרצאה על השוק החופשי נבין לעומק את השיטה המנהלת את חיינו, על יתרונותיה ומגבלותיה.

בשנת 2025 יפקוד את ישראל משבר כלכלי הרסני, שבשביל לתאר ולנתח אותו נדרש ללא מעט מושגים.
אבל אם הגעתן עד כאן, זה כבר לא נראה לכן כמו סינית:

מיקרו ומאקרו כלכלה; עלות אלטרנטיבית; נזילות; הלוואה; תוצר (תמ"ג); תוצר לנפש; צמיחה; גודל המגזר הציבורי; שכר (ממוצע וחציוני); הכנסה; מדד המחירים לצרכן; השכר הריאלי; יוקר המחייה; יבוא ויצוא; מקורות מימון התקציב; מדיניות פיסקלית; גירעון; חוב, קו העוני; אי שוויון, מדד ג'יני, כלכלה ריאלית; פונקציית ייצור; גורמי ייצור; הון; הון אנושי; עבודה; ניירות ערך; מניות; אג"ח; בועה פיננסית; מחזור העסקים; ריבית; אינפלציה; כמות הכסף; מהירות המחזור של הכסף

דרך סיפורו של משבר כלכלי ענק שכמעט הביא את ישראל לפשיטת רגל, נסביר מהי ריבית ואיך היא משפיעה על חיינו, למה אינפלציה זה דבר כל כך מפחיד ואיך כל זה זה קשור למהירות שבה אנחנו מבזבזים את המשכורת שלנו?

מה המקום של הסביבה בחשיבה הכלכלית הקלאסית? האם זיהום אוויר הוא כשל שוק? כיצד אפשר למנוע הרס של חופי רחצה בגלל שימוש יותר?

דרך מקרי מבחן של אסונות אקולוגיים שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות, נלמד על גישות שונות לניתוח כלכלי של סוגיות סביבתיות, נבין מה זה בדיוק "כלכלה סביבתית" ונשאל האם זה באמת כדאי להסתכל על מפגעים סביבתיים דרך החור של הגרוש.

יוקר המחייה הוא מושג שמלווה אותנו כבר שנים: ממחאת האוהלים בשדרות רוטשילד ב-2011, דרך אינספור תחקירים, השוואות של מחירים בארץ ובעולם, הבטחות בחירות, רפורמות וסקרים שמראים בבירור שזה אחד הנושאים החשובים ביותר לציבור בישראל.

אבל בדיון פותח על מצוקת יוקר המחייה, הולכת ומתבהרת התמונה המביכה במקצת – אנחנו לא ממש יודעים מה זה "יוקר המחייה". מאותו רגע מתחיל המסע של ההרצאה להבנת התופעה, הסיבות לה ומה אפשר לעשות בקשר אליה. המסע עובר דרך שאלות על המאפיינים של משפחה ישראלית, ביקורת חריפה על התקשורת הכלכלית ואיכשהו גם דרך סלובניה ויפן,
עד שלבסוף מתברר שיוקר המחייה הוא אכן תופעה מטרידה ומשמעותית בישראל – אבל מכיוון שונה לגמרי.

ההרצאה השניה בקורס תקציב המדינה צוללת לתהליך התקצוב במדינת ישראל, מתארת את הדינמיקה ומאזן הכוחות בבנייה ואישור התקציב ודנה בשאלה הבלתי נמנעת: האם מדובר בתהליך סופר מקצועי המביא לידי ביטוי את הדמוקרטיה הישראלית – או במסחרה שאין כדוגמתה.

בספר כתוב שצריך לנתח באופן קר אבל אתם עובדים תחושת בטן? מומחים ממליצים להתבסס על עובדות אבל אתן מעדיפות טענות של פרופיל פיקטיבי בטוויטר? אמא אומרת לעשות טבלה אבל אתם דופקים על עץ שלוש פעמים ומקווים לטוב?
ההרצאה עוסקת באופן שבו אנחנו אמורים לקבל החלטות – ובמה שקורה באמת, ובכמה ניסויים קטנים מראה שכולנו לא הרציונלי הכי חד בקלמר.

"קנו כחול לבן", קוראת לנו המדינה. "רק תוצרת הארץ" אומרים החקלאים.
וכל זה באמת נפלא, אבל למה אננס כל כך יקר?!

דרך הדיון הסוער בנושא הגנה על ייצור מקומי ועתיד החקלאות בישראל, השיעור מנפץ כמה מיתוסים לגבי יבוא ויצוא, דן ביתרונות והחסרונות של סחר בינלאומי ושואל: מתי כדאי לקנות כחול לבן?

אם תבקשו מאיתנו רק סיפור אחד על כלכלה וחברה בישראל – כנראה שנבחר בסיפור הזה.
במרכז, שאלה קטנה ונקודתית: "מה גובה שכר הלימוד הראוי באקדמיה בישראל?" אבל עם התפתחות הדיון מסתבר שהשאלה הקטנה מקפלת בתוכה עולם ומלואו: פוליטיקה ואינטרסים, שיקולים לאומיים וסיפורים אנושיים, שאלות על אחריות הממשלה כלפי אזרחיה, על מה שראוי ומה שכדאי, על צמצום פערים וסדרי עדיפויות.

כל אלו נשזרים יחד לסיפור בן שלוש מערכות שמדגים איך הדיון הכלכלי יכול להיות מרתק, למה חשוב שכולנו ניקח חלק ולמה דברים הם לא תמיד כמו שהם נראים במבט ראשון.
הרצאת הדגל שלנו.

ההרצאה השניה בסדרה המוניטרית עוסקת במשבר כלכלי ענק שהביא את ישראל לסף תהום,
ודרכו מנסה מהי ריבית ואיך היא משפיעה על חיינו, למה אינפלציה זה דבר כל כך מפחיד ואיך כל זה זה קשור למהירות שבה אנחנו מבזבזים את המשכורת שלנו?

להביא לצמיחה או פיתוח כלכלי, הוא אחד האתגרים הגדולים בכלכלה ובחיים בכלל. בין אם מדובר במדינה, עיר בפריפריה או עסק פרטי – כולם רוצים לגדול, להשיג יותר ולשפר את הרווחה הכלכלית, ועובדה שזה לא תמיד מצליח.

ומצד שני – זה מאוד פשוט, ואתם לגמרי יודעים איך לעשות את זה. באמת. ובהרצאה "עוגות מכל הלב" אפילו נוכיח לכם את זה, כשתתנו בעצמכם יעוץ עסקי למאפיה קטנה ברחוב עזה בירושלים ותעזרו לה לצמוח.

אז פשוט או מאתגר? עד כמה אפשר ללמוד מסיפור של מאפיה על פיתוח של מדינה? והאם יש מתכון אחד מנצח? נגלה יחד בהרצאה.

שוק חופשי או קומוניזם? קפיטליזם או סוציאל דמוקרטיה?
לכולנו כבר מזמן ברור ששמאל וימין זו לא רק מחלוקת פוליטית, אלא גם מחלוקת כלכלית – ואחת חשובה מאוד. אבל האם יכול להיות שאנחנו מנהלים אותה עם כלים מהניינטיז?

ההרצאה "על ימין ועל שמאל" שואפת לחדש בשלושה מישורים:
המישור הראשון הוא האופן שבו אנחנו מדברים על המחלוקת הזו. בהרצאה נציע דרך חלופית שתקח אותנו מעבר לדיון החד מימדי על קפיטליזם מול סוציאליזם. במישור השני, נציע הסבר מרענן לסיבות שבגללן מדינות בוחרות להיות מדינות ימין או שמאל כלכלי, שונה מ"חירות מול שוויון" שלמדנו בבית הספר ובתנועה. לבסוף, במישור השלישי, ננסה להבין מהי השיטה הכלכלית הראויה לישראל. זאת בעזרת סקרים רחבי היקף שניסו להבין מה עמדות הציבור הישראלי בנושא – וגילו תוצאות מפתיעות. אל תלכו לשום מקום.

ככל שאנחנו מתקדמים בהבנה הכלכלית שלנו, זה נהיה יותר מוזר: מסתבר שלכסף, ניירות ערך והמצאות אחרות של האנושות יש יכולת להחריב או להציל כלכלה של מדינות, שכלכלה זה בעצם הרבה פסיכולוגיה ושכל זה קשור למשבר שעבר ענף הבייביסיטר בוושינגטון בשנות ה-60.

למה המוכר במכולת לא מוכן לקבל מאיתנו הרצאה בכלכלה בתמורה לחלב ועוגיות?!
ואיך זה שחתיכת נייר הוא דווקא מוכן?
ההרצאה הראשונה בסדרה של שלוש הרצאות על העולם המוניטרי מתארת איך התפתח הכסף שאנחנו משתמשים בו כיום, שואלת במה תורמים הבנקים לחיינו ומציגה איך תמיד שליטים מצאו דרך להשתמש בייצור כסף כדי להרוויח על חשבון האזרחים.

למה ב-2002 זכתה תיאוריה של שני פסיכולוגים ישראלים בפרס נובל לכלכלה? בהרצאה נציג את התיאוריה שמנסה למצוא סדר בשגעון שבו אנחנו מקבלים החלטות וננסה להבין מה אפשר ללמוד ממנה האופן שבו אנחנו עושים דיאטה, חוסכים לפנסיה או מתכננים מדיניות ממשלתית.

בהרצאה האחרונה בקורס תקציב המדינה נשתמש בידע ובמושגים שלמדנו, ונתמודד עם כמה מהסוגיות השנויות במחלוקת בהקשר של תקציב המדינה: האם כספים קואליציוניים הם סוג של שוחד, איך יכול להיות שחוק ההסדרים הלא דמוקרטי עדיין איתנו והאם למדינת ישראל יש תקציב צללים?