ההפרש השנתי בין הכנסות הממשלה, שברובן מגיעות ממסים, ובין הוצאות הממשלה, הבאות לידי ביטוי בתקציב המדינה. כאשר הממשלה בגירעון אז את הכסף החסר צריך להביא מאיפשהו והדרך לעשות זאת כממשלה היא באמצעות לקיחת הלוואות והגדלת החוב הממשלתי. את גירעון הממשלה נהוג להציג לא כמספר מוחלט ("40 מיליארד ₪") אלא כשיעור מהתוצר ("3% מהתוצר"). היתרון של הצגה כזו הוא שהיא מבטאת את היכולת של אותה מדינה להחזיר את החוב ובכך משקפת בצורה טובה יותר את יציבותה הכלכלית. רוב המדינות המפותחות נמצאות כל שנה בגירעון. מדיניות זו משקפת את מצד אחד האמונה של המדינות שההשקעות שהן עושות היום יסייעו להן לצמוח ולהתפתח, ומצד שני את העדפת מרבית הממשלות שלא להעלות מסים בהווה ולהעביר את ההתמודדות עם החובות לדורות הבאים.