מה בעצם עושים עם התוצר? אמרנו כבר שהתוצר הוא סך המשאבים העומדים לרשות מדינה, על כלל אזרחיה, בשנה. אבל מה עושים עם המשאבים האלה? התשובה היא כמובן – הרבה מאוד דברים. אבל נהוג לסווג את כל הדברים שעושים עם התוצר ("השימושים בתוצר") לשלושה סוגים עיקריים: צריכה פרטית, צריכה ציבורית והשקעה*.
הכי קל להבין את זה דרך סיפור של משפחה: אם התוצר משול להכנסה שנתית של משפחה, כלומר המקורות העומדים לרשותה לצרכים השונים שלה בשנה, השימושים בתוצר משולים לסיווג הוצאות המשפחה השונות. צריכה פרטית במשפחה תהיה מה שמוציאים באופן פרטי בני המשפחה לצרכיהם השונים, כל אחד לעצמו; צריכה ציבורית תהיה סך ההוצאה המשפחתית למטרות משותפות שעליה מקבלת המשפחה החלטות במנגנון משותף כלשהו, כמו למשל שיפוץ הבית, מסיבה, או קניית מתנה לאבא ואמא; השקעה במשפחה תהיה סך ההוצאה (גם הפרטית וגם המשפחתית) על דברים שנועדו בין השאר להביא להגדלת הכנסת המשפחה בעתיד, למשל: השכלה גבוהה לבת הבכורה, מערכת מחשוב חדשה לעסק המשפחתי ועוד.
*כך מתוארים בדרך כלל השימושים בתוצר במשק סגור. על השימושים בתוצר במשק המקיים מסחר עם העולם נרחיב כאן אולי בהמשך.