המדריך של ארגון המדינות המפותחות להערכת השפעות על הסביבה הוא לא לדוברי עברית, תרתי משמע. אבל הוא בהחלט יכול להיות כלי עבודה משמעותי לתלמידנו משרתי הציבור העוסקים בתכנון מדיניות – סביבתית ובכלל. הוא מקיף מאוד ומלא בדוגמאות ותובנות מהרבה מדינות.
חנוך פרידמן וניר בקר לוקחים תחום חשוב ומשמעותי לעתיד של כולנו, שבקושי היה עליו חומר מבואי בעברית, ועושים לכולנו סדר בכלכלת סביבה בצורה ברורה – וקצת יותר מזה. לא חייבים להתעכב על כל המתמטיקה.
ריצ'ארד ת'אלר נחשב למייסד תחום הכלכלה ההתנהגותית. הספר שלו עוסק בשאלה: איך אפשר להשתמש בתובנות שלנו על מגבלות החשיבה האנושית כדי להשפיע על אנשים לקבל החלטות טובות יותר? הוא קריא וכיפי, יש בו הרבה אנקדוטות ורעיונות מעניינים והוא כולל סיכום מעולה (כל החלק הראשון) של פחות או יותר כל הכלכלה ההתנהגותית עד אליו.
הספר סוקר בצורה מקיפה את הכלכלות של מדינות האיזור ואת הקשרים הכלכליים ביניהם לבין ישראל לאורך השנים. הוא מחדש, בהיר, מעמיק בצורה יוצאת דופן ונותן מקום לאופטימיות לגבי האפשרות של גשרים כלכליים להביא לשלום. גילוי נאות: המחבר איל השקס הוא חלק מהצוות הרחב של המיזם ואנחנו אוהבים אותו.
הספר של הפרופסורים דהן ובן בסט הוא אחד המקומות היחידם שבהם אפשר לקרוא על תהליך קביעת התקציב בישראל ועל חוק ההסדרים. הספר כבר התיישן קצת מאז 2007, אז לא בטוח שהנתונים של ההשוואות לעולם בתוקף, אבל התהליך הוא אותו תהליך וזה מקום מצוין להתחיל ללמוד עליו.
תחום הכלכלה ההתנהגותית הוא מרתק וגם פופולרי מאוד בשנים האחרונות. לספריה בחרנו ללכת דווקא על המקור: קובץ מאמרים של מייסד התחום, דניאל כהנמן, חלקם עם שותפו עמוס טברסקי ז"ל. הסיבה הראשונה היא שאנחנו חושבים שלמרבה הגאווה הישראלית, כל תחום הכלכלה ההתנהגותית הוא הערות שוליים לכהנמן וטברסקי. הסיבה השנייה היא שכהנמן משתייך לסוג הנדיר של גאונים שיודעים גם לתקשר היטב את הרעיונות שלהם – והספר הוא בהחלט קריא ברובו וגם כיף גדול.
